הָעוֹרֵב וְהַגְּבִינָה

הָעוֹרֵב הַשָּׁחֹר מָצָא חֲתִיכַת גְּבִינָה צְהֻבָּה וּגְדוֹלָה. הוּא עָף לְמַעְלָה אֶל עֵץ הָאַלּוֹן הָעַתִּיק. הוּא הָיָה מְאֹד שָׂמֵחַ.

הָעוֹרֵב יָשַׁב עַל עָנָף עָבֶה כְּדֵי לֶאֱכֹל אֶת סְעוּדָתוֹ הַטְּעִימָה. עֲלֵי הַסְּתָו סְבִיבוֹ הָיוּ אֲדֻמִּים וּכְתֻמִּים. הוּא הֶחְזִיק אֶת הַגְּבִינָה בְּמַקּוֹרוֹ.

פִּתְאוֹם טִיֵּל בַּיַּעַר שׁוּעָל עַרְמוּמִי. הוּא הִבִּיט לְמַעְלָה וְרָאָה אֶת הַגְּבִינָה בְּמַקּוֹרוֹ שֶׁל הָעוֹרֵב. הַשּׁוּעָל הָיָה מְאֹד רָעֵב.

הַשּׁוּעָל עָמַד מִתַּחַת לָעֵץ וְחִיֵּךְ חִיּוּךְ רָחָב. "בֹּקֶר טוֹב לְךָ, עוֹרֵב יָפֶה!" הוּא אָמַר בִּמְתִיקוּת. "כַּמָּה נֶהְדָּר אַתָּה נִרְאֶה הַיּוֹם!"

"הַנּוֹצוֹת שֶׁלְּךָ כָּל כָּךְ מַבְרִיקוֹת וְיָפוֹת," הִמְשִׁיךְ הַשּׁוּעָל. "אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁהַקּוֹל שֶׁלְּךָ מָתוֹק כְּמוֹ הַמַּרְאֶה שֶׁלְּךָ. אָנָּא שִׁיר לִי שִׁיר!"

הָעוֹרֵב הִרְגִּישׁ גַּאֲוָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת הַמִּלִּים הַטּוֹבוֹת. הוּא רָצָה לְהַרְאוֹת לַשּׁוּעָל אֶת קוֹל הַשִּׁירָה הַנִּפְלָא שֶׁלּוֹ. הוּא פָּתַח אֶת מַקּוֹרוֹ לִרְוָחָה.

"קְרָע! קְרָע!" שָׁר הָעוֹרֵב בְּקוֹל רָם. אַךְ בָּרֶגַע שֶׁפָּתַח אֶת הַמַּקּוֹר, הַגְּבִינָה הַצְּהֻבָּה וְהַכְּבֵדָה נָפְלָה יָשָׁר לְמַטָּה אֶל הָאֲדָמָה.

הַשּׁוּעָל הֶחָכָם תָּפַס אֶת הַגְּבִינָה וּבָרַח בְּשִׂמְחָה. הָעוֹרֵב הֶעָצוּב נִשְׁאַר עַל הָעֵץ, וְלָמַד שִׁיעוּר חָשׁוּב עַל חֲנֻפָּה וּמִלִּים מְתוּקוֹת.